הכרעת דין בתיק תת"ח 3929-08-11 - פסקדין

בית המשפט מודיע כי החליט לזכות את הנאשמים מחמת הספק מהאישומים המיוחסים להם בתיק זה.

הנאשמים מואשמים כי ביום 25.6.10 בשעה 15:30, בהיות המתלוננת ממתינה בתחנת ההסעה בשד' רגר בבאר שבע כדי לנסוע לרהט, לא עצר האוטובוס בתחנה, חלף על פני התחנה ולכן הפרו הנאשמים תנאי הרישיון וכן החובה להפעיל שירות סדיר, כמתואר בכתב האישום.

אין מחלוקת כי הנאשמת מס' 1 מוסמכת להפעיל את הקו, ואילו הנאשם מס' 2 הינו נהג של הנאשמת.

המתלוננת העידה בבית המשפט כי הגיעה לתחנה בשעה 15:15 ובשעה 15:30 האוטובוס נסע ישר, הנהג אפילו לא הסתכל לעבר התחנה.

היא פנתה לנאשמת, אבל מאחר ולא קיבלה תשובה, החליטה כעבור חודש להגיש תלונה. היא לא יכלה לזהות את הנהג. היא השיבה בח.נ. כי צבע האוטובוס היה כחול, חלק כחול וחלק ירוק. ככל הנראה גם בתלונה ציינה כי מדובר בצבע כחול.

במענה לשאלה שלא אמרה בחקירה "כחול- ירוק", השיבה כי זה מה שזכרה וכאשר הוצג ה בפניה העובדה כי כל האוטובוסים בחברה הם בצבע אפור, לא כחול ולא ירוק, השיבה " אולי טעיתי בקשר לצבע".

היא עוד השיבה כי חיכתה רבע שעה והאוטובוס לא עצר. לטענתה, האוטובוס תמיד עובר בשעה 15:30. היא ממתינה בתחנת האוטובוס השנייה במקום.

ע.ת/2 אישר כי במכתב הראשון לנאשמת, נתבקשה התייחסות לנסיעה בשעה 15:15 (נ/1) ואילו בפנייה נוספת מ-7.11.10 התבקשה התייחסות לנסיעה בשעה 15:30 (נ/2). בשתי הפניות נתבקשה הנאשמת להמציא דפי ה- GPS לאותה נסיעה.

הוא מוסר כי המתלוננת טענה כי האוטובוס עבר ב-15:31 או 15:32.

לטענתו יש 867 מ' מתחנת המוצא ועד לתחנה השלישית, בו עמדה המתלוננת ולהערכת הנהג, זמן ההגעה בין 6-4 דקות. העד לא מסוגל להשיב לטענה שלפיה נתוני ה- GPS (נ/4), המרחק לתחנה הינו 1,300 מ' .

במענה לשאלה של ב"כ הנאשם, מדוע בכלל ביקשה דפי ה- GPS אם לא לעשות בהם שימוש, השיב "לתת לנו אינדיקציה ולאשר את המצב ולהגיע אל חקר האמת".

אם אכן מטרת החקירה הינה "להגיע אל חקר האמת", להבדיל מהשגת הרשעה, וכך צריך להיות, תמוהה מאד בעיני התנגדויות החוזרות של ב"כ המאשימה שהעד ישיב לשאלות הקשורות לנתוני ה- GPS.

נשאלת השאלה מדוע לבקש מסמך אם לא לעשות בו שימוש?

כנ"ל, גם לגבי דוח הכרטיסים.

עיון בהודעת הנאשם מראה, כי הוא מסר שיצא מן התחנה בשעה 15:31 ואין דבר כזה לעבור על התחנה, ואם יש בה נוסעים - לא לעצור בה.

ש.ת. " ה- GPS מראה שבתחנה השלישית לא עצרתי כי לא היו נוסעים בתחנה".

החוקר לא ראה אוטובוס של הנאשמת ולא חשב כי יש צורך לשאול את הנאשמים על צבע האוטובוס. הוא מאמין שהיא ראתה מספר 450 בחזית האוטובוס.

במענה לשאלה אם בצבע "הכחול" הוא גם מאמין השיב "אני מאמין לכל מה שהיא אמרה". הוא מאשר כי האוטובוס רשאי לצאת עד חמש דקות אחרי 15.30.

מטעם ההגנה העידו מר אברהם אלעסד, המשמש כמנהל החברה, והנאשם מס' 2.